Ex. 3
פיזור תומפסון וריילי:
נתון קפיץ במסה m ומטען q התלוי על קפיץ (עם קבועK ). החלקיק
מתנדנד בהשפעת שדה אלקטרומגנטי הנתון על ידי :
(ראה ציור)
פתרון:
תחילה, נרשום את משוואת הכוחות:

א. חשב את האמפליטודה והתדירות של המסה.


ב. חשב את הפאזה היחסית.
פתרון:
הפאזה תתהפך כאשר תדירות הגל המעורר תתהפך ותהיה קטנה / גדולה מתדירות הקפיץ.
כלומר פאזה יחסית של
במעבר.
ג. חשב את התאוצה.

ד. חשב את עצמת הקרינה הנפלטת בשל תנועת
החלקיק כתלות באורך הגל הפוגע.
פתרון:
עצמת הקרינה הנפלטת מדיפול (במקרה זה - בכיוון z) נתונה על ידי 
כך ש : 
עצמת הקרינה הנפלטת, תלויה כמובן בשטף הקרינה הממוצעת של הגל הפוגע, ובפקטור פיזור כלשהו, זהו חתך הפעולה לפיזור - 
כך שניתן לרשום:
כאשר
הוא ממוצע שטף הקרינה של גל אלקטרומגנטי (שטף פוינטינג (poynting)) הנתון ע"י : 
כך ש: 
מכאן, שחתך הפעולה הוא :

ה. מהו הביטוי המתקבל כאשר
?
פתרון:
במקרה שתדירות הקרינה הפוגעת גדולה בהרבה מתדירות האלקטרון, חתך הפעולה הוא "השטח הקלאסי" של האלקטרון -
זהו פיזור תומפסון
ו. מהו חתך הפעולה לפיזור כאשר אורך הגל
הפוגע קטן בהרבה מתדירות האטום
?
פתרון:
במקרה זה תדירות הקרינה הפוגעת קטנה בהרבה מתדירות האלקטרון, חתך הפעולה מקבל "תלות" באורך הגל הפוגע, זהו פיזור ריילי
אם נמדל את האטמוספירה של כוכב לכת דמוי ארץ כגז אחיד ובו אלקטרונים
מחוברים לקפיצים עם תדירות
?
(תאור טוב יותר ומסובך יותר יהיה אוסף של קפיצים רבים בתדירויות שונות).
הנח כי: צפיפות האלקטרונים היא
וגובה האטמוספיה
וכי האטמוספירה אטומה לאורכי גל
קצרים מ-
(עומק אופטי=1 באורך גל זה).
ז. חשב את התדירות המתאימה לאורכי הגל
הקצרים ביותר העוברים באטמוספירה.
פתרון: נחשב את תדירות אורך הגל הנתון, וממנה את "קבוע הקפיץ" של האלקטרון
התדירות :
ח. מהו
על פי העובדות
הנ"ל?
פתרון: את התדירות קיבלנו בסעיף ז. ממנה ועל ידי נתוני השאלה ניתן לחשב את תדירות האלקטרון:
ממשיכים לפתח את המשוואה לקבלת תדירות האלקטרון וממירים את המשתנים לאורך גל ומקבלים:

ט. חשב את העומק האופטי של האטמוספירה כפונקציה של אורך הגל.
פתרון:
העומק האופטי פרופורציוני לחתך הפעולה, לצפיפות האלקטרונים ולאורך הדרך האופטית כך ש: 
י. בעקבות תוצאה זו, מהו העומק האופטי
בתחום הנראה (עומק אופטי=1 באורך גל
):
1. עבור אור כחול 
2. עבור אור כחול 
פתרון:
מתוך הנתונים ניתן להניח כי 
כך שנקבל:
א.

ב.

מתוצאות אלה ניתן לראות כי אור כחול (א.) מפוזר הרבה יותר באטמוספירה מאשר אור אדום (ב.)
ולכן צבע השמים - כלומר האור שבא מהפיזורים באטמוספירה - הוא כחול.