מטרת הקורס (משקף את דעתי בתוקף האחריות שיש לי על הקורס):
מטרת
הפרויקט לקרב את הסטודנט למחקר המתבצע במחלקה. אידיאלית הפרויקט הוא שלב
"האירושין" לפני "החתונה" של סטודנט עם מנחה. במלים אחרות, אם הפרויקט
מצליח ויש כימיה בין הסטודנט לבין המנחה, אז אנו מצפים שהסטודנט
ימשיך את לימודיו במסגרת תואר שני ויהפוך את הפרויקט לתזת מסטר. להנחות
פרויקט מבחינת המרצה זה בזבוז זמן אם אין תפוקה מחקרית. כאמור המוטיבציה
העיקרית להסכים להנחות פרויקט היא קליטת הסטודנט לפעילות מחקרית
במסגרת תואר מסטר. למעשה גם למסטר אנו מתיחסים בתור שלב "אירושין"
לקראת דוקטורט: אם זה הולך טוב אז אנו מעודדים מעבר ממסטר לדוקטורט במסגרת
תואר משולב.
אנו
דורשים שהפרויקט יסוכם בדו"ח. זה מאוד חשוב
שסטודנטים ידעו לסכם את העבודה שבצעו. יש להבין את ההבדל בין פרויקט תואר
ראשון לפרויקט תזה בתארים שני ושלישי: בניגוד לתואר שני לא נדרשת
חדשנות, ובניגוד לתואר שלישי לא נדרשת עבודת מחקר עצמאית.
השוואה לארה"ב
במסגרת תכנית מחקר הממומנת על ידי הקרן הדו-לאומית (BSF) שילבנו (שותפי האמריקאי ואני)
סטודנטים לתואר ראשון בפעילות מחקרית. התפוקה המדעית של אחד הפרויקטים כללה
מאמר משותף + תעוד הפרויקט של הסטודנט הישראלי
בדו"ח + תעוד הפרויקט של הסטודנט האמריקאי
בתזה (כדאי להסתכל!). מעניין להשוות את את התפיסה האמריקאית לתפיסה הישראלית:
- מחזור שנתי של תואר ראשון כולל 15-18 סטודנטים.
- מתוכם 3-5 סטודנטים נרשמים לפרויקט.
- הקרדיט על הפרויקט (נקודות) הוא כמו אצלנו.
- ביצוע פרויקט + הגשת תזה המתעדת אותו היא תנאי הכרחי לסיום בהצטיינות!
- תפוקה מחקרית (מאמר) היא מאוד נחשבת, ומשפיעה על קידום הסטודנט.
- הסטודנט משקיע יותר משני סמסטרים על ביצוע הפרויקט + כתיבת התזה.
- בגישה האמריקאית יש דגש הרבה יותר חזק על אספקט הכתיבה.
BGU Physics Department
